BUCHACH (Old Polish name: Buczacz, used before 1939 when it was part of Poland: 1349 - 1772, 1918 - 1939 and Austria 1772 - 1918) is small but astonishing town and rayon (district) center in southern part of Ternopil oblast (region) in Eastern part of historic area of Halychyna (Galicia) in Western UKRAINE (former Soviet Union: 1939 - 1991, except the short period of German occupation during Second World War). It is situated 135 km south east from L'viv and 72 km south from Ternopil, on the river Strypa, which is a tributary of Dnister. First historical mention of Buchach dates back to 1397, shortly after Buchach and whole Halychyna (Galician) principality were conquered by Polish king Kasimierz in 1349. But town existed earlier and Buchach area was part of prince Vasylko's Terebovlya principality (which was incorporated into Galician principlaity and greater Kyivan Rus in early Medieval times).

This article was taken from
http://www.personal.ceu.hu/students/97/Roman_Zakharii/buchach.htm

מידע על העיר במהלך המלחמה
הגרמנים כבשו את העיר ב-5 ביולי 1941, כחלק ממבצע ברברוסה שהיה הפרתו למעשה של הסכם ריבנטרופ מולוטוב. את זמן הדמדומים בין נסיגת הסובייטים לבין הקמתו של ה"סדר החדש" ההיטלראי ניצלו הכנופיות האוקראיניות הלאומיות למסע של רצח ושוד שקורבנותיו יהודים ברובם. באוגוסט 1941 הורו הגרמנים על הקמתה של מנהלת היהודים - היודנראט, הזרוע הביצועית שלו - המשטרה היהודית, ו"לשכת העבודה". כלפי הגרמנים היה היודנראט מחוייב לספק כח עבודה לעבודות שונות בעיר ובמחנות עבודה בסביבה. כן נדרש היודנראט לערוך קונטריבוציות - החרמות של כסף, מטלטלין ונכסי דלא ניידי מן האוכלוסיה היהודית לטובת מאמץ המלחמה הגרמני. כלפי היהודים היה היודנראט מחוייב בפעולות של מנהלה עירונית על כל אגפיה. במהלך יולי אוגוסט נוספו לאוכלוסיית העיר אלפי פליטים יהודיים הונגריים מהקרפאטרוס ומניין היהודים בעיר צמח לכדי 15,000 נפש.
במהלך שהותם בעיר, זכו הפליטים למחסה, מזון וביגוד מן הקהילה, ביוזמת היודנראט. כעבור כחודשיים נאספו הפליטים ע"י המשטרה האוקראינית והוצאו אל מחוץ לעיר, יתכן והוטבעו במימי נהר הדנייסטר. בדצמבר 1941 נלקחו צעירים יהודיים למחנות עבודה בסביבות טרנופול כדוגמת בורקי-ווילקי. קבוצת בנות נשלחה למחנה יאגלניצה. בבוצ'אץ' לא הוקם גטו במתווה הידוע של סגירת קטע עיר בין חומות וגדרות אלא התפרסם צו (בסוף 1942) שאסר על המצאותם של יהודים דרומית לרחוב קוליובה והרחובות הממשיכים אותו עד לגשר השחור המוביל מזרחה. אלפים מבני הקהילה היהודית נרצחו בין השנים 1941 ו-1943 במהלך שתי רגיסטרציות וחמש אקציות שהסתיימו בירי בחוצות העיר, ירי לבורות על גבעת הפֶדוֹר, ובשני משלוחים למחנה ההשמדה בלז'ץ. ביולי 1943 הוכרזה בוצ'אץ' כיודנריין. ב-26 במרץ 1944 הצליחו הסובייטים להבקיע את הקווים הגרמניים וכבשו מידיהם את העיר. לא חלפו עשרה ימים והסובייטים איבדו אחיזתם בעיר כפועל יוצא מלחץ גרמני להחלץ מן הכיתור הסובייטי. העיר נותרה בשליטה גרמנית 4 חודשים נוספים עד לשחרור הסופי ביולי 1944.
במרץ, עם הכניסה הראשונה של הסובייטים, יצאו מן הבונקרים ושאר מקומות המסתור בעיר בין 800 ל-1000 יהודים ששרדו, במידה רבה, הודות לקבוצות ההתנגדות שפעלו בעיר וסביבתה. הגרמנים, עם כניסתם המחודשת לעיר ולמרות מצבם הנואש בחזית קילומטרים ספורים מן העיר, המשיכו בחשיפת מקומות המסתור של היהודים וחיסולם כך שביום השחרור הסופי ביולי 1944 התברר ששרדו רק כמה עשרות יהודים.לאחר תום המלחמה בוצע בעיר טיהור אתני כנגד הפולנים.

הסיכום הנ"ל נלקח מהאתר ויקיפדיה בערך בוצ'אץ